הז'אנר של שחזורי צילומים עוסק בדרך כלל בזמן הרב שעבר בין המקור לשחזור, ובתחושת הנוסטלגיה שנוצרת כשהעין מחפשת את הדמיון והשוני בין העבר להווה.

בסדרה הזו, הזמן שעבר בין הצילום המקורי לשחזור קצר מאוד, ובכך מדגיש את המציאות שהתהפכה ברגע והשתנתה לבלי הכר. הסדרה מעבירה באופן ויזואלי את חסרונו המכאיב של מי שנחטף ועדיין לא שב, את מצוקתם של האנשים שנותרו או שוחררו ואת השינויים הניכרים על פניהם וגופם. השינוי הקיצוני שהתרחש במציאות המוכרת והיומיומית והרגעים המשפחתיים הקטנים שעולים מתוך הצילומים, מחזקים את תחושת החוסר והריק שהותיר אחריו מי שנחטף.

האנשים שנחטפו מביתם עדיין שם, בעזה. והם מחכים שנחזיר אותם.

שרון דרעי, צלמת, זוגתו של ליאור שאביו חיים פרי נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ועדיין שבוי.

שותפים בפרויקט:
עריכת טקסטים: נועה ארנברג
מפיקה מטעם המטה: אורית זמיר
מפיקה בפועל: ליבה נאמן
מעצב גרפי מטעם המטה: אורן ורמוס